להלן הקישור לאתר החדש שנבנה השם Global News by Alex Levin

http://alexlevin.org/news

כל האתר הנוכחי יועתר לאתר החדש.

בברכה אלכס לוין

אנו מצטערים על כך שהאתר לא מופעל בימים האחרונים, אנו מבצעים בו שינויים ושידרוג
בברכה אלכס לוין

נכתב על ידי: אלכס לוין

יאיר קליין שנעצר ברוסיה בחודש אוגוסט שנת 2007 בעקבות בקשת שלטונות קולומביה דרך האינטרפול יושב מאז וממתין לשחרורו או להסגרתו לקולומביה.
מייד אחרי מעצרו ברוסיה נרתמו ידידיו מהשרות הצבאי וידידיו משכבר הימים לנסות ולשחררו לישראל. משרד החוץ הישראלי לא התערב במעצר ולא בכול התהליך שהרוסים התחילו לשם הסגרתו לקולומביה.
ידידיו ניסו לשחררו על ידי שליחים שונים שנשלחו לרוסיה, על ידי כל מיני אנשים שניסו להפעיל קשרים אלו ואחרים אך כל הפעולות הללו כשלו.
למאבק למניעת הסגרתו של יאיר קליין לקולומביה גויס עורך הדין מרדכי צביון, הוא עתר לבית המשפט לזכויות האדם שליד מועצת אירופה , בית המשפט נתן את פסיקתו אז כי אין להסגיר את יאיר קליין לקולומביה כי שם נשקפת לו סכנת חיים.
בשלב שני עורך הדין מרדכי צביון עתר בשמו של יאיר קליין לבית המשפט לזכויות האדם אשר מצא בשטרסבורג שבצרפת ,עורך הדין צביון טען בשם יאיר קליין שבאים יוסגר לקולומביה נשקפת סכנה ממשית לחיו, כמו כן יש סיכוי סביר כי שם גם ירצח על ידי הקולומביאנים. על כן אין להסגיר את יאיר קליין לקולומביה.
בעקבות ההחלטה הזאת צפוי יאיר קליין לשוב למדינת ישראל לקראת סוף חודש יוני תחילת חודש יולי.

רק אתמול עברתי ליד ביתו של יאיר קליין שביפו, הדגל שתמיד התבדר ברוח היה נפול , מרוט ובמצב לא טוב, הגינה על גג הבניין לא נראתה מרחוק במצב שפיר, יאיר יחזור ויחדש את גג הבית כקדם, שם ישב עם חבריו ודיבר אל תוך הלילה תוך כדי לגימת קפה שחור וכוס יין . דבר אחד אני מציע לידידיו הרבים, לא לתת לו יותר לצאת מתחומי מדינת ישראל, שישב על גג הבית, ישתה קפה, ילגום יין, יבשל את הבישולים אותם אהב כל כך לבשל, בפעם הבאה אם יצא מגבולות המדינה בטוח שיגיע לכלא הקולומביאני. אז בחודש יולי נפגש על גג הבניין של יאיר קליין ונרים כוסית לבריאותו.

תגיות: יאיר קליין, יאיר קליין לא יוסגר, כלא רוסי, קולומביה, רוסיה

נכתב על ידי: האסטרולוג אודי ברגר

טלה

הדברים שנראו מאוד לא טובים, ישתנו למשהו טוב של הרגע האחרון
השבוע הוא כחגיגה בשבילכם. גם גברים וגם הנשים יקבלו המון אהבה. במיוחד אתן הנשים: כל היחס והחום שביקשתן מבני המין השני, יורעפו כלפיכן ובגדול !
מגעים חשאיים סביב סולחה מתנהלים מתחת לאפכם.

שור

כתוצאה ממעבר השמש מדגים לטלה אתם רגישים ומוכנים להעניק את הכול תמורת אהבה. השבוע הדגש שלכם על תחום העבודה והקידום. יש בכם נחישות להגיע למטרה ומונעים בכוחות רעננים ומחודשים. אני צופה כי תתוגמלו בשל כך ועל ידי הממונים הישירים. העלאה בדרגה קרובה מאוד.

תאומים

הזווית האלימה בין השמש לכוכב פלוטו יוצרת דחפים לשנות את הקיים.
הכסף מגיע ומשחרר חלק מלחציכם הידועים. השקיעו אותו במשהו לטווח הארוך. ולבעלי חוב: יהיה כדאי להם להשיבו- ללא דיחוי. חסכו לטווחים ארוכים מאשר תכננתם. אל תתבוננו על העתיד מבעד למשקפיים וורודות מידי.

סרטן

אתם זקוקים לחופש ולמנוחה. תחושת שעמום משתלטת עליכם בסוף השבוע. ביום שני תרגישו נפלא. אתם מרבים להשתמש באינטואיציה. התחושות של דברים העומדים לקרות יהיו חזקים במיוחד. הנושאים שעל הכוונת יהיו סביב: האהבה, הכספים ובנוגע לתפנית בתחום הקריירה. הכוכבים השבוע מראים שהרגשתכם… נכונה.

אריה

מצבים קוסמיים שונים יוצרים בלבול הנקשר במשפחה. אתם חוששים לאבד א אהבתכם.
השבוע אתם מתכננים ליעל את עצמכם בתחום הקריירה. המרץ והעוצמה ירשימו אחרים. מישהו שהיה יריבכם יובס ויוכרע ארצה, נוכח האנרגיות העצומות שלכם. אתם מעלים את רף הדרישות מהמעביד ומצליחים לכופפו לכוונכם.

בתולה

תגובה כוחנית מפריעה לכם להתקרב למישהו שאתם אוהבים ומכבדים. יתכנו מהלכים שבהם אתם צריכים להשפיע. השבוע תתכננו תוכניות להשקעה לטווח הארוך ובפסקנות יתרה. הדמות הקרובה ביותר… תעמוד מאחורי ההחלטות הללו. התרחקו מהימורים ומכול עיסוק המריח מספונטאניות. באם הצלחתם, מנעתם את חורבנכם העתידי והרגשי.

מאזניים

הרגשות מושפעים מזווית השמש כלפי פלוטו, מצב זה גורם לכם לריב עם כולם.
השבוע אתם חדורי הרגשה לקום ולעשות משהו בכדי לשבור את מעגלי השעמום. הכמיהה לנופש ולספורט מתגברת. האנרגיות העצורות שלכם שואפות להתפרק כמעט בכול מחיר. היזהרו מפזרנות יתר בנוגע לכול אלה

עקרב

הרגשת התקיעות מתחלפת בהתרגשות מהימים הבאים. הזמנה לאירוח מגיעה ברגע האחרון. השבוע אתם מרעיפים אהבה על כולם, בעיקר לבני ביתכם. הסימפאטיה בשל כך תבוא ובמיוחד מכיוון הילדים הרעבים תמיד למגע ולחום. האישה שאתכם או החברה ייהנו ממנעמיכם הזורמים ברוך ובהתלהבות יתרה.

קשת

רגשות כלפי המשפחה ודאגה לשום מישהו יקר יאפיינו את ימי השבוע הבא.
השבוע אתם פועלים למען שלום בית. לכם הרווקים או הפנויים אני צופה מהלכי יוזמה ברוכים אשר יקדמו את רעיון החזרה המחודשת למישהו שהיטיב עימכם בעבר. מי שיבקש להשיב את אהבתו יענה בחיוב.

גדי

ההתרגשות לפני האירוע תהיה בשיאה בראשית השבוע הבא. מצבים עדינים יחס לקשר מן העבר. אתם נחושים לבצע את המוטל עליכם ועושים זאת על הצד הטוב ביותר.יחמיאו לכם. תקבלו סימנים מהממונים בדבר העלאת שכר או של קידום מינהלי קרוב. כוחות מחודשים מנתבים אתכם לסלוח ולאהוב.

דלי

מעברה של השמש ממזל דגים למזל טלה משפיע על החלטות במישורים האישיים והרגשיים. השבוע תיטיבו לתכנן את סוג הבילוי הרצוי לכם. סוף השבוע יהיה מתוקשר וחברתי- עם זה בחברת ידידים או עם זה בשיחות נפש טלפוניות. מסיבה שתיקלעו אליה במקרה, תוליד קשרים חדשים ומבטיחים.

דגים

זווית לוחמנית בין השמש לכוכב פלוטו משפיעה על הרגשות כלפי המשפחה במובן השלילי. חיפשתם להחליט בעניין: מכירה, קנייה או השכרה של נכס הקשור לתחום הנדל"ן? זה השבוע שלכם. הפשרה מהצד המעוניין תהייה הוגנה. לכו על זה. איתותים חיוביים מהתחום הרומנטי יהבהבו לעומתכם… באור וורדרד.
אודי ברגר הוא מוותיקי: האסטרולוגים, הנומרולוגיים, הקבליסטים והמתקשרים בעידן המודרני. אודי הוא: יועץ, מרצה, כותב מאמרים ותחזיות במגזינים וב- 131אתרים ידועים בארץ ובעולם. ריקי: "חשבתי שכול הגברים רמאים ושלעולם לא אמצא זווג שאסתדר עימו. בטיפשותי כמעט האמנתי לפותחים שונים, שעל מנת להוציא ממני אלפי שקלים טענו…שיש עלי כישוף. בניגוד לכולם- ברגישותך, בסבלנותך ובכישרונך המדהים ידעת להדריך אותי לנצח בקרב האהבה ולהבין כי: "רק המעמיקים לקדוח מגיעים למים צלולים." ניתוח מפת לידה, ייעוץ והעצמה אישית וכלכלית, התייחסות נוספת לבן זוג, ילדים ותאריכים עתידיים מדויקים. מהרו להבטיח את מקומכם – מספר המתקבלים מוגבל ! 03-9031416 03-9026582 22-00 – 9-00

תגיות: אודי ברגר, אסטרולוגיה, הורוסקופ, תחזית שבועית

סכנין התכסתה בחג הפסח בדגלים. לא כחול-לבן, חס ושלום, כי אם אדום-ירוק. העיר הערבית הגלילית הייתה בפסח זירה להפגנת המונים אנטי-ישראלית. היא נצבעה בדגלי אש"ף, רחובה הראשי היה זירה לתהלוכה שהובילו חברי-כנסת ערביים מתלהמים, ובה נראו רעולי-פנים מניפים כרזות שיטנה ותמונות של ראשי הטרור הפלשתיני.

נכתב על ידי: יוסי אחימאיר

העילה: ה-30 במרס הוא "יום האדמה", שנהפך מאז 1976 לתאריך של הפגנות במגזר הערבי, והפעם "התלבש" על חג הפסח. כאזרחים לכל דבר במדינתנו הדמוקרטית, זכאים כמובן הערבים להפגין, להעלות דרישות, לקיים תהלוכות ולהניף כרזות. אלא שהפעם הם חצו את הקו המותר.

כל מי שראה את הפגנת-סכנין בטלוויזיה, לא יכול היה שלא להשתומם עד היכן המריאה החוצפה. דומה היה עליו לרגע שהוא צופה בהפגנה אנטישמית בביירות או ברמאללה, אלא שזו הייתה הפגנה בלב הגליל, בתחומה הריבוני של מדינת ישראל, וכל כולה כוונה נגד המדינה ובעד המאבק הפלשתיני להכחדתה.

▪ הותרה רצועת הגבולות המוסריים

עצרות חסרות-מעצורים מתקיימות מפעם לפעם באצטדיון של אום-אל-פאחם, בניצוחו של השייח' הבוגדני והמסית ראאד סאלח, ובאופן מינורי-יחסית ביישובים ערביים אחרים. אבל מה שנראה בחג בסכנין, אסור לעבור עליו לסדר היום.
דיברו שם על חוקים מפלים נגד האוכלוסיה הערבית, על קיפוח והפקעת אדמות, וזה בסדר וזה אולי גם מובן. אבל זה היה כיסוי לעיקר. שהרי לאמיתו של דבר לא בדרישת זכויות עסקו העסקנים הערביים. לא זה מה שמעניין אותם באמת. עיקר מעייניהם היה להרים ראש, להפגין הזדהות עם אויבי ישראל, אחיהם של ערביי ישראל, ולהעלות את רף ההתרסה נגד המדינה היהודית.

ההפגנה אומנם עברה בשלום מבחינת המשטרה, אבל לא מבחינת עתיד יחסי יהודים וערבים בישראל. אלפי הצועדים בסכנין כנראה מזהים את חולשת הרוב היהודי. הם מבינים שמה שרוצים המוני בית ישראל הוא חיי שעה, בילויים, נופש, לעשות חיים, ליהנות מן האביב – בוודאי בשבוע הפסח – ו"את מי זה מעניין שכמה אלפי ערבים צועדים בכפר שלהם". הערבים יודעים שיש גם בקרב היהודים אלמנטים, שיצדיקו כל הפגנה נגד המדינה.

כן, זה מאוד צריך לעניין כל אזרח החרד לעתיד ישראל. בראש ובראשונה את הרשויות והממשלה. האדישות כלפי תהליכי ההקצנה העוברים על החברה הערבית – אסור שתימשך. בסכנין, בהפגנה בחג, הותרה הרצועה, ובעוד אנו מעיינים בהגדה, קוראים על יציאתנו מעבדות לחירות, חדרו מראות המרי בגדה לתוככי גבולנו.

▪ "לפדות בדם ואש את פלשתין"

▪ "לפדות בדם ואש את פלשתין"

אפשר כבר לומר ללא היסוס: גיס חמישי פועל בתוכנו. הוא מוסת בידי כמה חברי כנסת וכמה עסקנים. אין המדובר בכלל האוכלוסיה הערבית, עדיין לא, אבל מעגלי העוינות והחוצפה התרחבו מאוד. המפגינים הבליטו את חולשתה של מדינת המיעוט במזרח התיכון, הלא היא ישראל. הזכירו כי המיעוט הערבי בתוכה הוא בעצם חלק מהרוב המוסלמי השולט באזור, רוב עוין, המבקש להשמידה ומקווה להיעזר בבוא העת באחים המתגוררים ב"שטחים הכבושים" הנקראים ישראל. זהו רוב שמקבל תגבורת מוראלית גם משתי מעצמות אזוריות לא-ערביות – אירן וטורקיה.אלה וערביי ישראל בוחנים אותנו מעת לעת. בוחנים את עוצמתנו הרוחנית, ורואים כי היא דועכת. בוחנים עד להיכן מגיע גבול סובלנותנו, ואם תרצו – ערנותנו. בסכנין הישראלית הם העלו רף, בלא מורא ובלא חשש מפני רשויות החוק. קראו שם "לפדות בדם ואש את פלשתין", הניפו את דגלי האויב, הזדהו עם הרוצחים נסארללה ומורנייה, ותקפו את המדינה.

היו מי ששילהבו את ה"שבאב" – אלה הם ראשי "ועדת המעקב", חברי כנסת שמתחרים זה בזה בהתבטאויות ארסיות וראשי ערים מן המגזר הערבי. איזו מדינה נורמלית הייתה מרשה תופעת בוגדנות שכזו – נגד עצם קיומה, בתוככי גבולה? איזו מדינה הייתה מאפשרת ניצול מחפיר כזה של הדמוקרטיה?

לנקוט פעולות נגד הקולות מסכנין

חוסר-הנאמנות הזה חייב להדליק נורה אדומה, שאם לא כן – עוד ועוד אזרחים ערביים יצטרפו למעגל העוינות, כמובן בתירוץ עלוב של "חוקים מפלים" ו"קיפוח זכויות". רובם של ערביי ישראל אכן רוצה בשיפור תנאי חייו, שעולים לאין-ערוך על אלה של מרבית אחיהם במדינות ערב, אבל בלית ברירה גם הם נגררים להזדהות עם מבקשי חורבנה של המדינה, הלא הם אש"ף, פתח, חמאס, חיזבאללה ושליטי ערב סביב.
אין עוד מקום להתלבטות, לסובלנות, לדחיקת הקץ. העם היושב בציון חייב להתעורר ולהכיר במציאות המחריפה בקרבנו. להפסיק לטמון את הראש בחול. יש להכיר בעובדה הפשוטה: ראשי הציבור הערבי בישראל מתייצבים היום לימין אויבי ישראל. הם עושים זאת בגלוי, בהתרסה, בשנאה יוקדת. הם מנסים, לא בלי הצלחה, להסית את כלל הציבור הערבי.

הגיעה העת לנקוט בצעדים של ממש. יש לבדוק משפטית אם המפגינים וראשיהם עברו על החוק, אף כי ייתכן שהחוק בנדון רך מדי. אבל קודם כל – ובלי קשר למהלכים משפטיים, האיטיים מעצם טבעם – יש להטיל חרם של אזרחים, מבקרים, צרכנים, על העיר סכנין עצמה, שפסחה בהמוניה על הזהות הישראלית והראתה שהיא לא בליגה שלנו. כן, כן – חרם שיחול גם על הכדורגל.

עצרות חסרות-מעצורים מתקיימות מפעם לפעם באצטדיון של אום-אל-פאחם, בניצוחו של השייח' הבוגדני והמסית ראאד סאלח, ובאופן מינורי-יחסית ביישובים ערביים אחרים. אבל מה שנראה בחג בסכנין, אסור לעבור עליו לסדר היום.
דיברו שם על חוקים מפלים נגד האוכלוסיה הערבית, על קיפוח והפקעת אדמות, וזה בסדר וזה אולי גם מובן. אבל זה היה כיסוי לעיקר. שהרי לאמיתו של דבר לא בדרישת זכויות עסקו העסקנים הערביים. לא זה מה שמעניין אותם באמת. עיקר מעייניהם היה להרים ראש, להפגין הזדהות עם אויבי ישראל, אחיהם של ערביי ישראל, ולהעלות את רף ההתרסה נגד המדינה היהודית.

ההפגנה אומנם עברה בשלום מבחינת המשטרה, אבל לא מבחינת עתיד יחסי יהודים וערבים בישראל. אלפי הצועדים בסכנין כנראה מזהים את חולשת הרוב היהודי. הם מבינים שמה שרוצים המוני בית ישראל הוא חיי שעה, בילויים, נופש, לעשות חיים, ליהנות מן האביב – בוודאי בשבוע הפסח – ו"את מי זה מעניין שכמה אלפי ערבים צועדים בכפר שלהם". הערבים יודעים שיש גם בקרב היהודים אלמנטים, שיצדיקו כל הפגנה נגד המדינה.

כן, זה מאוד צריך לעניין כל אזרח החרד לעתיד ישראל. בראש ובראשונה את הרשויות והממשלה. האדישות כלפי תהליכי ההקצנה העוברים על החברה הערבית – אסור שתימשך. בסכנין, בהפגנה בחג, הותרה הרצועה, ובעוד אנו מעיינים בהגדה, קוראים על יציאתנו מעבדות לחירות, חדרו מראות המרי בגדה לתוככי גבולנו.

תגיות: טלוויזיה, יוסי אחימאיר, סחנין

בית המשפט העליון קבע לפני מספר ימים בפסיקתו, שמכת הטוקבקים האנונימיים תימשך, מאחר וחופש הביטוי גובר על עוולות אחרות הנגרמות לציבור הגדל והולך של משתמשי האינטרנט .

נכתב על ידי: גרשון אקשטיין

הטוקבקים האנונימיים היא תופעה חדשה יחסית בנוף התרבותי בארצנו, אך מן הדין לתת הגנה לעוסקים במלאכת הכתיבה.וביטויים כגון :"זבל"ו "מטומטם" בלווי שגיאות כתיב,הם מחזה נפוץ.
ומי סובל מכך? ציבור וכותבים המביע את דעתו,אך נתון לחסדי הטוקבקים הפוגעים באופן אישי ומעליב בכותבים ללא כל הגבלה,מורא וחשש וכן ציבור הגולשים, שמעוניין לקרוא דעות,עמדות ופרשניות של הכותבים למיניהם .
הפגיעות המתמשכות באופן אישי בכותבים ללא כל הגנה, עלולים לגרום להם לחדול מכתיבה יוצרת ואז כל הציבור יפסיד, ואילו המשך הפגיעה והורדת הרמה התרבותית יגרום לציבור הרחב להדיר עיניהם מהאינטרנט .

יש להחזיר את הדיון לבית המשפט העליון בעקבות ההכרעה המשפטית האחרונה .ועד אז לקבוע בינתיים ולדרוש,שהאחריות תהיה על בעלי האתרים למינכם ועליהם למנות מנהלי אתרי אתרים ברמה הנדרשת, שיפעילו מער סינון כדבעי כך, שכל טוקבקיסט שסגנונו לא הולם-יוסר.
.

גרשון אקשטיין, רעננה

תגיות: בג"ץ, גרשון אקשטיין, טוקבקים

נכתב על ידי אריה אבנרי

"הפגישה של ראש הממשלה נתניהו עם נשיא ארה"ב אובמה בבית הלבן הייתה טעונה ומשפילה ונערכה הרחק מזרקורי התקשורת. ניכר היה ששני האישים הללו אינם אוהבים זה את זה ואינם מאמינים זה לזה" (מן העיתונות).

השיחה בין נתניהו מדושן העונג שהתחייב מבעוד מועד ל- 24 ראיונות בכלי תקשורת שבהם היה אמור לבשר על סיום המשבר בין שתי המדינות לבין אובמה שרצה ללמד אותו פרק בהלכות אי הציות הוקלטה ותועדה ע"י ה- FBI והועברה אלינו ע"י לווין שעבר במקרה בסביבה.

אנו מפרסמים קטע מהשיחה בלי השמטות ובלי קיצורים:

אובמה הגבוה ישב על כסא גבוה בחדר הסגלגל ואילו נתניהו הנמוך יותר ישב על שרפרף.

נתניהו: "הישיבה כאן לא כל כך נוחה לי"

אובמה: "אתה כבר מתלונן לשם מה ביקשת את הפגישה הזו"?

נתניהו: למה אין בינך לביני כימיה"

אובמה: אני לא אוהב שמתחמנים, אותי פעם היית איש שיווק של רהיטים וכנראה שהמקצוע הזה טבוע בדמך"

נתניהו: "יש לי כל מיני אילוצים קואליציוניים"

אובמה: "צרף את ציפי לבני לממשלה אתה אוהב בלונדיניות"

נתניהו: "שרה לא תרשה לי מרוב קנאה היא מעדיפה שיהיו לידי גברים"

אובמה: "דוחות הביון שלנו מגלים שיש האזנה לשיחות שלך ע"י נציגים שלה בלשכה שלך. לא רק לאולמרט האזינו בלשכה"

נתניהו: "למה אנחנו נפגשים במחתרת אין צלמים קשה לי בלי תקשורת"

אובמה: "הצטלמתי ביומיים האחרונים די והותר בעקבות הצלחתי ההיסטורית להעביר את הרפורמה במערכת הבריאות שלנו. אל תקלקל לי בבקשה את מצב את רוחי"

נתניהו: "אני גם מנסה להכין רפורמה בריאותית להעביר עצמות עתיקות ממתחם בית חולים באשקלון לקבורה במקום אחר ולהקים חדר מיון מוגן אבל החרדים עלולים לפרוש מהממשלה ולא אוכל לקדם את תהליך השלום עם הפלשתינאים"

אובמה: "מתי יגמרו התירוצים שלך. אני רוצה התחיבות בכתב"

נתניהו: " אתן לך אחרי חג הפסח. אני עורך סדר בביתי בהשתתפות האבא שלי שמלאו לו באחרונה 100 שנים"

אובמה: "מזל טוב וחג שמח. מי גונב את האפיקומן"?

נתניהו: "אני כמובן"

אובמה: "אני מבין שתשירו בסוף קריאת ההגדה "לשנה הבא בירושלים הבנויה"

נתניהו: "נשיר ולא נפסיק לבנות אגב מה שלום מישל"?

אובמה: "מישל לא דורשת בשלומך. עוד מעט נסיים את הפגישה אני יוצא בעוד כמה דקות לארוחת ערב רומנטית אתה"

נתניהו: "עוד לא הספקתי להתלוות אל שרה למסע קניית מתנות לחג. היא מחכה לי במלון אבל אני רוצה להיפגש אתך עוד פעם הערב בתום ההתייעצויות בשגרירות ואביא אתי את שר הביטחון שלנו ברק"

אובמה: "הייתי מעדיף להיפגש אתו לבד בארבע עיניים"

נתניהו: "הבאתי את ברק כדי שיתמוך ויחזק אותי אני לא רוצה להישאר לבדי"

תגיות: אריה אבנרי, ארצות הברית, ביעור חמץ, נתניהו

האפיפיור גרגורי ה-7 הטיל עליו חרם ונידוי, בגלל סכסוך שפרץ ביניהם על הזכות למנות את הבישופים ברחבי הרייך הגרמני. הנידוי סיכן את מעמדו של המלך, והוא החליט לעשות את הכול כדי להשיג את ביטולו.

שלושה ימים חיכה המלך לפני שערי קאנוסה, לא אכל ולא שתה, עד שהאפיפיור הסכים לפתוח את השער. אחרי שכרע לפני האפיפיור, הנידוי בוטל והסכסוך הסתיים (זמנית).

השבוע הלך בנימין נתניהו לקאנוסה שבארצות-הברית, כדי למנוע מהאפיפיור אובמה ה-1 להטיל עליו חרם.

בניגוד למלך הגרמני, ביבי ה-1 לא הלך יחף בשלג, לא החליף את חליפתו המחויטת בכותונת-נזיר, ולא ויתר על ארוחותיו הדשנות. אבל גם הוא נאלץ לחכות כמה ימים לפני שער הבית הלבן, עד שהאפיפיור הואיל בטובו לקבלו.

המלך הגרמני ידע שעליו לשלם את כל המחיר, כדי להשיג את המחילה. הוא כרע ברך. המלך הישראלי חשב שיוכל להתחכם, כדרכו. הוא לא כרע, בסך הכול קד קידה מרומזת. האפיפיור לא התרצה.

הפעם, ההליכה לקאנוסה לא הועילה. להיפך, היא החמירה את המצב. החרב הקטלנית של הנידוי האמריקאי ממשיכה לרחף על ראשו של נתניהו.

בישראל נחשב בנימין נתניהו למומחה מס' 1 לענייני ארצות-הברית. הוא הגיע אליה כילד, למד שם בבית-הספר ובאוניברסיטה ומדבר אמריקאית שוטפת, אם כי פשוטה ורדודה.

אבל הפעם טעה, וטעה בגדול.

ליבו של נתניהו בימין האמריקאי. ידידיו הטובים ביותר שם הם ניאו-שמרנים, רפובליקאים ימניים ומטיפים אוונגליים. אלה, כך נראה, הבטיחו לו שאובמה עומד להפסיד בקרב הגדול על חוק ביטוח-הבריאות ושיהיה מעתה ברווז צולע, עד למפלתו הבלתי-נמנעת בבחירות הבאות לנשיאות.

זה היה הימור, ונתניהו הפסיד בו.

בתחילת המשבר על הבנייה בירושלים המזרחית עדיין היה נתניהו בטוח בעצמו. אנשי אובמה נזפו בו, אבל לא יותר מדי. היה נדמה שסכסוך זה ייגמר ככל קודמיו: ירושלים תשלם מס-שפתיים, וושינגטון תעמיד פנים שהיריקה היא גשם.

אדם פחות יהיר היה אומר לעצמו: בוא לא נמהר. נחכה בבית עד שיתבהר מי ינצח בקרב על חוק-הבריאות. אז נחשוב ונחליט.

אך נתניהו ידע שמחכה לו באמריקה קבלת-פנים נלהבת בוועידת איפא"ק, ואיפא"ק הרי שולטת בוושינגטון. בלי לחשוב הרבה הוא טס לשם, נאם, זכה ברעם של מחיאות-כפיים. כשהוא שיכור מהצלחה זו המתין לפגישה בבית-הלבן, שבו היה אובמה אמור לחבק אותו לעיני המצלמות.

אבל בינתיים קרה משהו איום ונורא: חוק-הבריאות התקבל בקונגרס. אובמה נחל ניצחון, שהוגדר כ"היסטורי". מול נתניהו לא התייצב אפיפיור נצור ומובס, אלא אדון הכנסייה במלוא תפארתו.

בישראל מתבדחים שיחידת-הזמן הקצרה ביותר היא הרגע שבין הופעת האור הירוק ברמזור לבין צפירת הנהג שמאחוריך. ידידי, האלוף מתי פלד, טען שיש רגע קצר יותר: הזמן הדרוש לקצין העולה בדרגה כדי להתרגל למעמדו החדש. אבל נראה שיש רגע קצר עוד יותר.

ג'ורג' מיטשל, המתווך המקפץ, מסר לנתניהו בירושלים את הסכמת אובמה לקבלו בבית הלבן. הטלוויזיה צילמה: מיטשל הושיט את ידו ולחץ את ידו של נתניהו בחום, שלח גם את ידו השנייה כדי לאחוז בזרועו, וחייך מאוזן לאוזן. ואז, ברגע שהיה נדמה לו שהמצלמה חדלה לצלם, נמחק החיוך מפניו בפתאומיות מסחררת, כאילו נפלה מסיכה, והתגלו פנים חמוצות וזועפות.

אילו היה נתניהו ער למה שקרה באותו רגע, היה נזהר בהמשך. אבל הזהירות אינה נמנית עם מעלותיו הבולטות. הוא ציפצף על אובמה ובישר לאלפי הנציגים המריעים של איפא"ק שהוא ימשיך לבנות בירושלים המזרחית, שאין הבדל בין ירושלים ותל-אביב, ושכל ממשלות ישראל בנו שם.

זה די נכון. גדול המתנחלים בירושלים היה טדי קולק, איש מפלגת-העבודה, ראש-העירייה של מערב-ירושלים בשעת הכיבוש. אבל טדי היה גאון. הוא הצליח לשטות בכל העולם, להופיע כאיש-שלום מושבע, לקבל את כל פרסי-השלום האפשריים (מלבד פרס-נובל), ובין פרס לפרס הקים בלי הרף שכונות חדשות על טהרת היהודים. (פעם שוחחתי בירושלים עם הלורד קארדון, אבי ההחלטה 242 של מועצת-הביטחון, מדינאי בריטי מפוכח וביקורתי מאוד כלפי ישראל. אחרי השיחה נפגש הלורד עם טדי, שהקדיש לו את כל היום וערך לו סיור מודרך בעיר. בערב נוכחתי לדעת שהלורד הפך לחסיד נלהב של טדי.) הסיסמה של טדי הייתה: לבנות ולא לדבר! לבנות ולא לעשות רעש!

אבל נתניהו אינו מסוגל לשתוק. אומרים על הצברים שהם "גומרים מהר" מפני שהם צריכים לרוץ ולספר לחברה'. נתניהו הוא צבר.

יתכן שאובמה היה מוכן להחיל על הבנייה בירושלים המזרחית את הכלל של הצבא האמריקאי לגבי ההומוסקסואלים: "אל תשאלו, אל תספרו". אבל בשביל נתניהו דווקא הדיבור חשוב, מה גם שכל הממשלות שקדמו לו בנו בירושלים המזרחית.

גם טענה אחרת של נתניהו מעניינת. על השכונות היהודיות בירושלים המזרחית, הוא אמר, יש קונסנזוס. הרי כולם מסכימים שבהסכם-השלום הסופי הן יסופחו לישראל. גם מתווה קלינטון קבע לגבי ירושלים המזרחית ש"מה שיהודי יסופח לישראל, ומה שערבי יסופח לפלסטין." אז למה לא לבנות בשכונות היהודיות?

זה מטיל אור על שיטה ציונית בדוקה. כשנוצר קונסנזוס בלתי-רשמי לגבי חלוקת שטח בין ישראל ופלסטין, ממשלת ישראל אומרת: אחרי שהוסכם על מה שאני מקבלת, בואו נדבר על שאר השטח. שלי שלי, עכשיו ננהל משא-ומתן על שלך. גילה, הר-חומה, נווה-יעקוב, פסגת-זאב ורמת-שלמה הם כבר שלנו. שם מותר לנו לבנות בלי הגבלה. נשאר רק הוויכוח על השכונות הערביות, שאנחנו מתכוונים לבנות בהן.

בעצם, מגיעה לנתניהו תודה. במשך עשרות שנים נהגו הכול להבחין בין "ההתנחלויות" בגדה המערבית לבין "השכונות היהודיות" בירושלים המזרחית. עכשיו נמחק ההבדל, והכול התחילו לדבר על ההתנחלויות בירושלים.

אז נתניהו בא לקאנוסה. הוא נכנס בשערי הבית הלבן. אובמה שמע את הצעותיו ואמר לו שזה לא מספיק. נתניהו הסתגר עם יועציו בחדר צדדי בבניין, ושב וחזר לאובמה. שוב אמר לו אובמה שזה לא מספיק. בכך זה נגמר: אין הסכמה. אין הודעה מוסכמת. אין תצלומים.

זה כבר לא "משבר". זה דבר הרבה יותר חמור: מדיניות ארצות-הברית השתנתה. הספינה האמריקאית במזרח התיכון עשתה סיבוב גדול. זה לקח הרבה זמן, בדרך היו הרבה אכזבות לשוחרי-השלום. אבל עכשיו זה קורה.

מנוי וגמור עם נשיא ארצות-הברית להביא לסיום הסכסוך, המאיים על האינטרס הלאומי של ארצו. הוא רוצה הסכם-שלום. לא באחרית הימים, לא בעוד דור, אלא עכשיו. תוך שנתיים.

השינוי הזה בא לידי ביטוי ראשון במזרח ירושלים, מפני שלא יתכן שלום מבלי שירושלים המזרחית תהיה לבירת פלסטין. הבנייה הישראלית נועדה בדיוק למנוע אפשרות זו. לכן זוהי נקודת המבחן.

עד עכשיו שיחק נתניהו משחק כפול: פעם התכופף לעבר ארצות-הברית, פעם לעבר המתנחלים. אלוף בן, עורך בכיר ב"הארץ", קרא לו בשבוע שעבר להחליט "בין בני בגין ואורי אבנרי" – לאמור, בין ישראל השלמה ופיתרון שתי-המדינות.

תודה על המחמאה, אבל הבחירה המעשית היא כעת בין ליברמן-ישי לבין ציפי לבני.

אין לנתניהו סיכוי להימלט מן הנידוי של אובמה כל עוד הוא שבוי בידי הקואליציה הנוכחית. אומרים שאדם פיקח הוא מי שמצליח להיחלץ ממלכודת שאדם חכם לא היה נכנס אליה מלכתחילה. אילו היה נתניהו חכם, לא היה מקים את הקואליציה הנוכחית. עכשיו נראה אם הוא לפחות פיקח.

מפלגת "קדימה" רחוקה מלהיות מפלגת-שלום. הפרצוף שלה מטושטש. במשך שנה שלמה באופוזיציה היא לא הצטיינה בשום דבר, ולא ניהלה שום מאבק עקרוני. אבל הציבור רואה בה מפלגה מתונה, בניגוד לשותפיו הקיצוניים של נתניהו. בסקרים האחרונים, "קדימה" הגדילה את היתרון הקטן שלה על הליכוד.

כדי להיכנס למשא-ומתן רציני עם הפלסטינים, כדרישת אובמה ושות', ייאלץ נתניהו לפרק את הקואליציה שלו ולהכניס את לבני להיכל. עד אז יעמוד לפני השער הנעול של קאנוסה.

המאבק בין המלך לאפיפיור לא הסתיים באותו מעמד משפיל בקאנוסה. הוא נמשך הרבה זמן, ועוד היו בו תהפוכות רבות. הקרב בין נתניהו ואובמה יוכרע יותר מהר.

תגיות: אורי אבנרי, בדרך לקנוסה

אתן שוכבות איתו ואז מסננות? מתקשרות אליו רק כשבא לכן סקס ומצפות שהוא יהיה הכי מבסוט מהמצב? אז זהו, שלא: גם גברים יכולים להרגיש מנוצלים מינית. ארבעה וידויים של גברים

התמונה מויקיפדיה 

 נכתב על ידי: אילנה שטוטלנד 

להלן הקישור לכתבה המלאה: מתפננת ומסננת: גם גברים מרגישים לפעמים מנוצלים מינית

נלקח מאתר:

תגיות: גברים, ניצול מיני

 נכתב על ידי:   ציפי  לידר

  בשולי  הכותרות:  בין מעשים  למחדלים,  בין  חרדים  לחילונים,  בין  אמת  לשקר,  בין  דימוי  למציאות  ועוד.  וגם  מורה  נבוכים  לקראת  החג  –  על  מצה  ושמורה.  מועדים  לשמחה!                               

                                           ***

  מחדל  חמור   העובדה ששליש ממקרי הרצח, שאירעו בשנת 2009, לא פוענחו, היא תעודת עניות למשטרת ישראל.  למרות הטכנולוגיה המתקדמת, והאמצעים המודיעיניים שעומדים לרשות המשטרה, היא לא הצליחה לעמוד באחד המבחנים המרכזיים שלה הנוגעים בדיני נפשות.

  מדובר במחדל חמור, במיוחד לאור העובדה ששליש מהרוצחים במדינת ישראל מסתובבים חופשי. אין ספק שעובדה זו לא תרתיע רוצחים פוטנציאליים מלבצע את הפשע, מתוך ידיעה ברורה שיש להם סיכויים טובים שלא להיתפס ולא להיענש כלל.

  למען  מיפלס  הכינרת   כל הכבוד לעיריית ירושלים על המיזם החדש למיחזור מי מקוואות.  מעֵבר לתרומה  משמעותית לשמירה על מפלס המים בכינרת, ולחיסכון במים, אין ספק שהפרוייקט המבורך תורם גם למניעת זיהום המים ולשמירה על איכות הסביבה. כל זאת תוך הקפדה על ההלכה ועל כללי ההיגיינה.

  ראוי אפוא להעניק כרטיס ירוק לעירייה, בתקווה שתשמש מודל לערים אחרות ולמיזמים נוספים בתחום חשוב זה.

  ירושלים   מובילה   נכון שירושלים היא העיר המזוהמת ביותר. אבל יש גם חדשות טובות בבירת ישראל. כך למשל, על פי נתוני עמותת אור ירוק, מבין חמש הערים הגדולות ירושלים היא העיר הבטוחה ביותר לנהגים ולהולכי רגל, ומספר התאונות בה נמוך בהשוואה לערים אחרות.  ירושלים גם מובילה במוסר התשלומים הגבוה ביותר, ושיעור הצ'קים החוזרים בה נמוך ביותר. כך עולה מנתוני חברת ERN, הבודקת את הרגלי הקנייה של הישראלי.  ואם לא די בכך, ירושלים כאמור היא גם חלוצה בסביבה ירוקה. לאחרונה מובילה העירייה מיזם חדש למיחזור מי מקוואות בעיר, שיביא לחיסכון ניכר במים ולשיפור אקולוגי. יש לקוות שהפרוייקט המבורך ישמש מודל לערים אחרות ולמיזמים נוספים בתחום איכות הסביבה.

  וּבא לציון גואל.

  הדימוי  והמציאות   נמאס כבר לשמוע אנשים נאורים, התקועים עדיין בדעות קדומות על החרדים. הפעם הייתה זאת השופטת ברכה אופיר- תום, שהתבטאה בכתבה ב "7 ימים" על דאגתה מהחרדים צָרֵי האופקים, שסוגרים את עצמם בפני ההשכלה.  האומנם? מה עוד צריך לקרות כדי שהשופטת המשכילה תיחשף לעובדות, הטופחות על פני הדימוי של החרדים בעיניה ומפריכות אותו? יש לי אפוא חדשות בשבילה. בשנים האחרונות נפתחו מכללות חרדיות רבות לגברים ולנשים, המעניקים להם תארים אקדמאיים. יתר על כן, החרדים משתלבים בהצלחה רבה בענף ההייטק והמיחשוב, התקשורת והפסיכולוגיה. ואולי השופטת הנכבדה תופתע, אולם עשרת הטייקונים המובילים את כלכלת ישראל  הם חרדים.

  אז אולי הגיעה השעה להתנתק מהדימוי השלילי של החרדים, ולהתעדכן בחדשות, גם אם הן מבלבלות את הציבור החילוני?

   מעוז  חרדי   למי שלא יודע, בצפונה של שכונת נחלאות  בירושלים שוכנת לה שכונת 'כנסת', שהיא מעוז חרדי מובהק זה דורות של אנשי הישוב הישן ורבניו, אשר איכלסו אותה עוד לפני העליות  הציוניות.   לכן, עם כל הכבוד לסטודנטים של לב העיר , ברור ששכונה זו, הנחשבת 'מאה שערים של נחלאות', שהיא מעין שכונה בתוך שכונה חילונית (ובעצם מעורבת), תיסגר בשבתות. למרות אי הנוחות הנגרמת להם, עליהם להשלים עם עובדה זו.

  רחוב הנציב, השנוי במחלוקת, אשר תוחם שכונה חרדית זו, עליו אפוא להישאר סגור בשבתות, כפי שהיה מאז ומתמיד.

  העיקר  האמת   כמנהל מוסדות 'נועם-צביה', וכמחנך ותיק, האמור לחנך את תלמידיו ליושר ולאמירת אמת, אני תמהה על הרב איתן אייזמן, המזלזל בחומרת מעשהו של תא"ל צ'יקו תמיר, שהסתבך בשקרים כדי לחפות על חטאו - מסירת טרקטורון של צה"ל לבנו הקטין.  האם הרב אייזמן שוכח שהאמת היא אחד משלושת העמודים שעליהם העולם עומד? וכי מכל המידות רק על השקר המתועב נאמר בתורה "מדבר שקר תרחק"? וכך גם מסופר על רב אחד שביקש להשיב חוטא גמור למוטב על ידי שהאיש קיבל על עצמו רק לומר אמת, ובדרך זו נמנע מכל שאר חטאיו החמורים.  העובדה שגם קצינים בכירים אחרים מטייחים על מחדלים ומשקרים, או שאינם נתפסים בקלונם, אינה רלוונטית. נהפוך הוא, זאת הזדמנות ליזום שיחה בכיתות על הנושא, שלא חשוב אם אתה נתפס או לא, העיקר לא לשקר. גם אם קיימת תרבות של טיוח ושקרים, תקפיד אתה שלא לשקר.

  מעֵבר לנגיעה האישית של הרב, שנהנה מתמיכתו של תמיר (ותודה על הגילוי הנאות) בעקבות  מות בנו החייל, השאלה היא איזה מודל חינוכי הוא משמש לנוער בכלל, ולמאות חניכיו בפרט, כשהוא מטיף לויתור לקצין המוֹעֵד, עם כל הכבוד לזכויותיו הרבות? כדאי שהרב, השואף לחנך את תלמידיו ותלמידותיו בדרך האמת, יחשוב גם על כך.

   סדר  במצות    מצה רגילה, מצה שמורה, מצות מכונה, מצות יד. מבולבלים? לקראת חג הפסח ראוי אפוא לעשות סדר במצות.   משום מה בציבור רווחת הדיעה, שהמנהג הוא לאכול מצה שמורה בליל הסדר בלבד.   ובכן, כדאי לדייק בעוּבדות, כדי להשלים חור בהשכלה היהודית. נכון שהמנהג העממי הוא לאכול בחג מצות רגילות, השמורות משעת טחינה, ורק בליל הסדר להקפיד על מצה שמורה.

  לעומת זאת, החרדים מקפידים לאכול מצה שמורה, משעת קצירה, במשך כל החג. הליטאים אופים את המצות במכונה, ואילו החסידים – כפי שהצגתם בתמונה - מהדרים יותר ואופים אותן ביד (המצות העגולות), כדי שיוכלו לפקח היטב על כל תהליך האפייה. במיוחד מקפידים לאפות את שלוש המצות, הנאכלות בליל הסדר, בערב החג, תוך ח"י (18) דקות בלבד. מנהג זה אימצו גם הליטאים, ורבים מאחינו הספרדים.

         שיהיה  חג  שמח!                                                                 ציפי  לידר 

תגיות: מיתוס, מציאות, ציפי לידר

הטיפול הגס והמעליב של הבית הלבן, משרד החוץ האמריקני ותקשורת אמריקנית עוינת בראש ממשלת ישראל, ובאמצעותו בעם ישראל כולו, מעלה שאלה חשובה, שאינה מרפה מאיתנו זה שנים רבות: התלות שלנו באמריקה.

התמונה מויקיפדיה

נכתב על ידי: אליקים העצני
 
התקשרות העוינת הישראלית שהצטרפה להתנפלות של אובמה ועושי דברו על נתניהו, יוצרת את הרושם שגורל מדינת ישראל תלוי ברצונה הטוב של אמריקה לשבט או לחסד, ללא סיועה לא נוכל להתקיים ולכן אין לנו מנוס מלקבל ללא וויכוח כל תכתיב. יש אפילו המרחיקים לכת כמו הסופר א.ב. יהושע , פונים ישירות אל הממשל האמריקני ומזמינים לחץ על מדינתם.
 
לא ניכנס כאן לשאלה, האם אפילו ממשל מזוהה עם הערבים כמו משטר אובמה יוכל ללכת עד הסוף ולהתגבר על הלחץ הנגדי של ידידי ישראל הנוצרים, חלקים נכבדים של יהדות ארה"ב, מספר גדול של חברי קונגרס וסינט, וזאת במיוחד עם בחירות בסוף השנה הזאת. אנחנו, מכל מקום, נצא מן ההנחה הפסימית ביותר ונשאל, האם גם במצבים קיצונים ישראל צריכה לעמוד על שלה.
 
מונחת לפני רשימת נשיאי ארה"ב מאז הקמת המדינה, ואני רואה לתדהמתי שחלק גדול לא היו ידידי ישראל, אולם דווקא מהם יש שעזרו לנו לא מעט. אחרים, שנחשבו ידידים, לא פעם היקשו עלינו ויצרו משברים שלא נפלו מן המשבר הנוכחי.
 
הרי טרומן, שכיהן בזמן מלחמת השחרור וההכרזה על המדינה, אמנם הכיר בישראל והכליל את אילת בתחום המדינה, אולם לאורך כל מלחמת השחרור קיים איסור אמריקני רשמי על סיוע צבאי לישראל שנאבקה על חייה ומי שנתפס, הועמד לדין פלילי. ישראל קמה הודות לנשק צ'כי שסופק לה לפי החלטה של רוסיה הסובייטית.
 
בכלל, עד למלחמת ששת הימים, במשך 19 שנים, לא קיבלה ישראל כלי נשק מאמריקה, חוץ מטילי הוק קרקע-אויר מאת הנשיא קנדי, וגם מעט מאד סיוע כלכלי. הנשק שניצחנו בו במלחמת ששת הימים היה צרפתי.
 
הנשיא אייזנהאור, שכיהן 8 שנים, בין 1953 ל-1961, היה קריר ומסויג כלפי ישראל. היה זה האולטימאטום שלו, שאילץ את בן-גוריון לסגת מסיני אחרי ניצחוננו הגדול במבצע סיני.
 
גם את יחסו של הנשיא קנדי לישראל קשה לתאר כ"חם". (בכלל, לא ברור מדוע אנחנו כל הזמן מדברים על קשרינו עם ארה"ב  במונחים אמוציונאליים-רגשיים , גישה מופרכת ביחסים בין מדינות. וכבר אמר דה-גול שלמדינות אין ידידים, רק אינטרסים).
 
ובכל זאת, היה לישראל ידיד אמת אחד בין נשיאי אמריקה והוא לינדון ב. ג'ונסון, שכיהן משנת 1963 ועד ל- 1969, כלומר בזמן מלחמת ששת הימים והימים הגורליים שלאחר מכן. האיש היה חסיד אומות העולם. עוד כחבר קונגרס צעיר, בשנות ה-30 של המאה שעברה, הוא ראה בבירור שהיטלר זומם להשמיד את העם היהודי, וזאת כאשר רוב היהודים עצמו עין. ג'ונסון השיג רשיונות כניסה לארה"ב ובאמצעותם הוציא כ-40 משפחות יהודיות מוורשה. בתוך המלחמה הבריח בניגוד לחוק מאות משפחות יהודיות שבאו מן התופת אל תוך טכסס, בארה"ב. בין היתר הציל את חייו של אריך ליינסדורף, פליט יהודי מווינה, לימים אחד מגדולי המנצחים. אחרי המלחמה עזר ג'ונסון להבריח נשק לתנועות המחתרת בארץ.
 
 והנה, למרות כל זאת, כאשר אבא אבן ושליחים אחרים של ישראל באו אליו שוב ושוב והתחננו שארה"ב תקיים את ההבטחות שנתן אייזנהאור תמורת נסיגתנו מסיני - להסיר את המצור המצרי של  נאצר על אילת, ג'ונסון לא נענה, ואף הזהיר: אם תתקפו, זה יהיה על אחריותכם. זה מלמד משהו על ערכן של ההבטחות ממין זה, שכאשר התנאים משתנים (והם משתנים כל הזמן!) המכתבים הנשיאותיים , המזכרים, והביטחונות אינם שווים לצור על פי צלוחית. לג'ונסון היו אילוצים. מלחמת ווייטנאם הכושלת מררה את חייו וגם קשרה את ידיו.
 
אולם, ביוני 67', משלקחנו את גורלנו בידינו ותקפנו ואף ניצחנו (וזאת בפירוש ללא בירכת ארה"ב!), נתן לנו ג'ונסון שפע של מתנות: גיבוי מדיני שלא נצטרך לסגת, ומטוסי פנטום וטנקים – תחילת ההצטיידות  בנשק אמריקני. זכתה לכך דווקא ישראל חזקה וכובשת, שגילתה יכולת לעמוד על שלה.
 
אחרי ג'ונסון כיהן ניכסון, משנת 1969 ועד 1974. שערוריית ווטרגייט חשפה את סרטי השיחות הפרטיות שלו, ומתוכן התברר שהאיש היה אנטישמי. ובכ"ז – מי שעיכב בתחילת מלחמת יום הכיפורים את משלוחי הנשק האמריקנים לישראל היה שר החוץ, קיסינג'ר היהודי, במסגרת משחקו הציני להעניק למצרים מיני-ניצחון, ואח'כ לחלץ את הארמיה השלישית מהשמדה, והכל כדי להעביר את מצרים לצד המערב. ניכסון , דווקא, יצא מגדרו כדי לספק לנו נשק ותחמושת.
 
את ניכסון החליף פורד, וגם הוא לא היה ידידותי במיוחד לישראל. זה שאחריו, ג'ימי קרטר, היה (והינו) שונא ישראל. עברנו גם אותו. הנשיא הבא היה רונלד רייגן, הזכור לנו כגדול ידידינו. ובכל זאת – קיראו נא קטעים מתוך הודעה של מנחם בגין, ראש הממשלה, אותה קרא ב-20 לדצמבר 1981 באוזני שגריר ארצות הברית. היה זה לאחר העברת חוק סיפוח הגולן בכנסת ובתגובה להודעה אמריקנית, שעל כך היא "תעניש את ישראל":
 
 "שלוש פעמים ב-6 החדשים האחרונים ממשלת ארה"ב הענישה את ישראל… הרסנו את הכור האטומי העיראקי..כפעולת הצלה והגנה עצמית שאין למעלה ממנה והצלנו חיים של מאות אלפים… למרות זאת, אתם הודעתם שאתם מענישים אותנו ולא קיימתם הסכם חתום ובו תאריכים מדויקים לאספקת מטוסים.
 
זמן קצר לאחר מכן, אחרי רצח שלושה מאנשינו, אחד מהם ניצול אושוויץ, הפצצנו את מפקדת אש"ף בבירות. אין לכם זכות מוסרית להטיף לנו על נפגעים אזרחיים. קראנו את תולדות מלחמת העולם השנייה ואנחנו יודעים, מה קרה לאזרחים כשפעלתם נגד אויב. גם את ההיסטוריה של מלחמת וויטנאם קראנו. לפעמים, פגיעה באזרחים כפי שארע בהפצצת מפקדת אש"ף היא בלתי נמנעת. עתים, אנחנו מסכנים את חיי חיילינו כדי למנוע קורבנות אזרחיים. ובכל זאת, הענשתם אותנו: השעיתם את מסירת מטוסי ה-F-15.
 
לפני שבוע העבירה הכנסת את חוק הגולן, ושוב אתם מודיעים שתענישו את ישראל. איזה מין ביטוי זה "להעניש"? האם אנחנו מדינת ווסלים שלכם? האם אנחנו רפובליקת בננות? האם אנחנו ילדים בני 14, שאם אינם מתנהגים יפה, נותנים להם פליק על האצבעות?
אני מוחה על עצם המונח "הענשה".
 
הודעתם, שאתם משעים התייעצויות עימנו על ביצוע מזכר ההבנה לשיתוף פעולה אסטרטגי, וכי שובכם להתייעצויות האלה תלוי בהתקדמות שיחות האוטונומיה ובמצב בלבנון. אתם רוצים להפוך את ישראל לבת ערובה של מזכר ההבנה, ואני מתייחס להשעיה שלכם כאל ביטול המזכר על ידיכם. שום "חרב דמוקלס” לא תהיה תלויה מעל לראשנו. עם ישראל חי 3,700 שנה ללא מזכר הבנה עם אמריקה, וימשיך עוד 3700 שנים…
 
הטלתם עלינו עונשים כספיים. שר החוץ הייג הבטיח כאן מפי הנשיא לקנות נשק וציוד מישראל ב-200 מליון דולרים. עכשיו אתם מתכחשים… ביטלתם עוד 100 מליון דולר. מה אתם רוצים לעשות? "להכות אותנו בכיסנו"?
 
ה-1946 חי בבית הזה גנרל בריטי בשם ברקר, עכשיו אני גר פה. כשלחמנו בו, כינה אותנו "טרוריסטים" ואנחנו המשכנו להילחם. אחרי שתקפנו את מפקדתו במלון המלך דוד, הוא אמר: "הגזע הזה ירגיש רק כשיפגעו בכיסו.."
 
אומרים , שעלינו לבטל את החוק שעבר בכנסת… תודה לאל שיש לנו די כוח להגן על עצמאותנו ועל זכויותינו … נא להודיע לשר החוץ שחוק הגולן יישאר בתוקף. אין כוח בעולם שיוכל לבטלו.
 
ואשר לטענה שהפתענו אתכם, האמת היא שלא רצינו להביך אתכם. אנחנו יודעים את הקשיים שלכם… הנשיא רייגן הוא שאמר שמר בגין צודק, מפני שאלו ישראל הודיעה לארה"ב מראש על החוק, ארצות הברית היתה אומרת 'לא', ולא רצינו שתאמרו 'לא' ואחר כך להמשיך ולהחיל את החוק הישראלי. כוונתנו היתה שלא להביך אתכם"…
 
עד כאן קטעים מהודעתו של מנחם בגין לאמריקה, וכל שיש להוסיף עליה הוא רק שהיה זה לפני 30  שנה, וכמה קטנים וחלשים היינו אז בהשוואה להיום: באוכלוסייה, בכלכלה ובעליונות צבאית. ובכל זאת ראו, איזו עמידה גאה ואיתנה הציגה ישראל, בהשוואה לפיק הברכיים דהיום! והחשוב מכל: האם ניזוקה ישראל כתוצאה מעמדתו המאתגרת של בגין? כלל וכלל לא. המטוסים, הכסף, מזכר ההבנה – הכל הגיע, אם כי באיחור מה.
 
אחרי רייגן כיהן בוש האב, נשיא עוין לישראל ש"העניש" את שמיר ע"י עיכוב הערבויות להלוואות לקליטת העלייה הרוסית. קלינטון, אחריו, למרות כל חיוכיו המצודדים צידד בערבים בכל כוחותיו.
 
אולם עמידתו של בגין היתה היוצא מן הכלל. רוב ממשלות ישראל התכופפו תחת הלחץ האמריקני, כולל נתניהו בקדנציה הראשונה שלו ובשנת כהונתו השנייה וגם, כמובן, שרון הגדול. כמו כן אין לומר, שאין סכנה שהאמריקנים באמת יענישו אותנו בשלילת אספקה צבאית, עזרה כלכלית ותמיכה באו"ם ואפילו ע'י הטלת סנקציות בינלאומיות.
 
ודווקא לקראת אפשרות קשה כזו נשאלת השאלה – מה גבול הוויתורים שלנו, שמעבר לו אנחנו מאבדים את בירתנו הנצחית, את לב מולדתנו ואפילו את עצמאותנו? ברור בעליל, שגבול הוויתורים הוא גבול התלות באמריקה, מפני שעל ירושלים, על המולדת ועל העצמאות נהיה מוכנים "להיענש", כלומר לשלם את מחיר אי התלות: וויתור על רמת חיים ואפילו על כל מיני סוכריות צבאיות מתוחכמות. ננהג כמו הלטאה, שכדי להגן על הגוף מוכנה להשאיר לאויב את זנבה, לא את ראשה.
 
ואם יאמרו לנו האמריקנים "אין ארוחות חינם" ולכן עליכם להפקיד את מדיניות החוץ והביטחון שלכם בידי הקוורטט ואת מולדתכם למסור לערבים, ובתמורה תקבלו כסף ונשק ואהדה בינלאומית, נשיב להם שגם עשיו הבין שאין ארוחות חינם, ולכן מכר את בכורתו ליעקב. אבל אנחנו איננו עשיו ולא נוותר על בכורתנו תמורת נזיד עדשים.
 
חג החירות בא עלינו לטובה. חירות אין מקבלים חינם. את חירותנו משעבוד מצרים קנינו ב-40 שנות נדודים קשים במדבר, ובעבור החירות להישאר יהודים שילמנו בין היתר בעלילות הדם של פסח, שבעקבותיהן הושמדו קהילות שלמות. מי שלא רצה לעמוד בזה – התאסלם, התנצר, התבולל.
 
עכשיו, מדינתם של כל אלה שנשארו יהודים, דווקא היא – נשאלת האם היא מוכנה לוותר על עצמאותה ועל לב ארצה, ובלבד שלא לשלם את מחיר החירות. 
היעלה על הדעת שדווקא עכשיו, אחרי שחצינו אוקיינוס של ייסורים והגענו אל לב המטרה, תש כוחנו ונעדיף את "החיים הטובים" כאן ועכשיו, ואחרינו המבול?
 
חג חירות שמח.
 
אליקים העצני

תגיות: ארצות הברית, בנימין נתניהו, ברק אובמה, ישראל

התמונה מויקיפדיה

עמותת "לחופש נולד" הוקמה כדי לאתר ולהחזיר הביתה את הנווט רון ארד, גלעד שליט וחיילים נעדרים נוספים אנשי העמותה עושים עבודה חשובה, אך במקביל הם חוגגים על-חשבונה ומושכים שכר גבוה שאינו תואם את מטרותיה הקדושות

נכתב על ידי: יואב יצחק

להלן הקישור לכתבה המלאה: השימושים המפוקפקים בכספי עמותת לחופש נולד

נלקח מאתר:

תגיות: כסף, לחופש נולד, עמותה, עמותת לחופש נולד

התמונה מויקיפדיה

בזמן צפייה בטלוויזיה, הקפידו שהיא תהיה ממוקמת ישר וקדימה ובדקו את התנוחה בה אתם נוהגים לעבוד ולשבת מול המחשב

נכתב על ידי: סמיון אשר

להלן הקישור לכתבה המלאה: להקל על כאבי הראש

נלקח מאתר:

תגיות: כאב ראש

התמונה מויקיפדיה

להלן הקישור לכתבה המלאה: הסלקציה החדשה שעוברים אזרחי ישראל הערבים בנתב"ג

נלקח מאתר:

תגיות: אזרחי ישראל, בדיקות ביטחוניות, נתב"ג, ערבים

להלן הקישור לכתבה המלאה: להציל את בלה החזירה

נלקח מאתר:

תגיות: חזיר מחמד, חזירה, להציל חזיר

רס"ן אלירן פרץ וסמ"ר אילן סביאטקובסקי מגולני נהרגו ו-2 חיילים נפצעו במהלך תקרית שהחלה בזיהוי חשד להנחת מטענים באזור כיסופים. כוח צה"ל שנכנס לרצועה נתקל במחבלי חמא"ס. מפקד פיקוד דרום: נמשיך לעשות הכל כדי להגן על תושבי ישראל

נכתב על ידי: דובר צה"ל

להלן הקישור לכתבה המלאה: קצין וחייל נהרגו בתקרית בדרום הרצועה

נלקח מאתר:

תגיות: הרוגים, עזה, צה"ל, תקרית אש

התמונה מויקיפדיה

 נכתב על ידי: ציפי  לידר

בשולי  הכותרות:  פיקוח  נפש  דוחה  כתבה  וגם  עונשים  קלים  *  הערך  המוסף  של  זק"א  * חינוך  על  פי  ביקוש  *  וגם:  לא  על  אגורה  לבדה, 

אחריות  הנוער  ועוד .

                                    ***

רולטה  עיתונאית

  האם עיתונאוּת דוחה פיקוח נפש? כך לפחות נראֶה על פי משימות מסוכנות שנוטלים על עצמם עיתונאים למען סקוּפּ או כתבה.

  לאחרונה היה זה העיתונַאי יותם פלדמן, שנאסר במצריים על רקע הסתננות עם קבוצת מהגרים, שרק במזל לא נוֹרָה על ידי המאבטחים.

  אין זה מקרה ראשון שעיתונאים מסַכנים את  עצמם במהלך עבודתם. כזכוּר השדרן אילן רועה נהרג בעת מילוי תפקידו בצפון במלחמת לבנון. כתבים וצלמים של ערוץ 2 בטלוויזיה

נפצעו אף הם לא פעם אחת במהלך סיקור עיתונאִי בעזה. ישנם כתבים שנוסעים להרפתקאות מסוכנות בארץ אוייב לעריכת תחקיר, וגם אם יצאו משם חיים, כשהם מחופשים ונושאים דרכונים מזוייפים, לא נכון להסתכן בעבוּר כתבה בעיתון.

  עם כל הכבוד לסקוּפּים, החיים הם מֵעל הכל.

עונש  מרתיע

  דומני כי פסק הדין, שגזר 20 שנות מאסר על שי סימון, אשר דרס את מיטל אהרונסון  ז"ל בתאונת פגע וברח, מהווה תקדים משפטי.

  אם  עד כה הורגלנו לעונשים מגוחכים של נהגים דורסים, שהסתכמו ב-3 שנות מאסר, בגין גרימת מוות ברשלנות, ונראה היה כי אפילו הרכוש שווה יותר מחיי אדם (עיין ערך האופנובנק, שנידון ל-18 שנות מאסר על שוד בנקים) – בא פסק דין זה וקבע נורמה חדשה: חיי אנשים על הכביש אינם הפקר. כן, והם שווים יותר מכסף.

  נכון שהעונש עדיין לא חמור דיו, כשמדובר בקטילת נפש, (אך זה המחיר של עיסקת טיעון). עם זאת, הוא גבוה מספיק כדי להרתיע נהגים אחרים מתאונות. וזה, תודו, כבר שווה הרבה.

אמת  בפרסום

  הדרישה לבטל את הפרסום של "99" אגורות ברשתות השיווק צודקת מההיבט החוקי ומההיבט הצרכני.

   האגורה היא כבר לא הילך חוקי במשק לאחר שהוּצאה מסל המטבעות. ולכן ראוי לא להשתמש  בה עוד בפרסומות. 

  מעֵבר לכך, מדובר בהטעייה צרכנית מובהקת. הצרכן בדרך כלל לא שם לב לאגורות (ומה עוד שחברות הפרסום דואגות להצניען היטב) אלא לשקלים בלבד, ולכן חושב שהוא משלם שקל אחד פחות מהמחיר הריאלי של המוצר. רשתות השיווק מנצלות במכוּון הטעייה פסיכולוגית זו של הצרכן, ועובדות עליו בעיניים.

  היכן אפוא האמת בפרסום, שהיא האלף-בית של כל פרסומת, ואשר כל פרסומַאי מתחיל מתחנך עליה? כל הכבוד למועצה לצרכנות על מאבקה הנחוש בנושא.

החרדים  החדשים

  זה עתה מלאו 20 שנה לארגון זק"א, העוסק בהתנדבות בזיהוי קורבנות אסון ובחילוצם.

  מעֵבר לתפקיד החשוב שממלא הארגון, אי אפשר להתעלם מהמהפך שחולל הארגון החרדי

בזיקה אל הציבור החילוני ובקבלתו.

אולם דומני כי יותר מכל מסמל את השינוי יהודה משי- זהב, יו"ר זק"א לשעבר ומייסד הארגון. האיש, שהשתייך לעדה החרדית הקיצונית וניהל במשך שנים  מלחמות חורמה נגד החילונים ונגד המימסד הציוני, חצה את הקו האדום, בעקבות פעילותו המבורכת בזק"א, והחל לשתף פעולה עם המשטרה, עם מד"א ועם הציבור החילוני. כזכור, הוא אף היה בין מדליקי המשואות ביום העצמאות, למרות הביקורת החריפה שהדבר עורר בעדה.

  עם זאת, ראוי לציין כי התערותו בציבור החילוני לא פגעה כלל באורח חייו החרדי, ומשי זהב ממשיך להקפיד על שמירת מצוות, קלה כבחמורה. כמו חרדים רבים הוא מוכיח שאין כל סתירה בין קיום ההלכה להשתלבות בעולם המודרני. אין ספק שלמהפכה החרדית תרמה לא רק זק"א, אלא גם ההתפתחות בענף המיחשוב ומקצועות ההייטק, שהחרדים משתלבים בהם היטב. כתוצאה מכך התפתח מאוד גם תחום התקשורת החרדית, במיוחד בעשור  האחרון, ונפתחו מכללות חרדיות רבות.

מושחתים  נמאסתם

  מה קורה במדינתנו הקטנטונת? כאילו לא די ששרים וראשי מועצות מקומיות נתפסים במעשי גניבה ומירמה, גם משרתי ציבור אחרים האמורים לשמש מודל ליושר והגינות, מועלים בתפקידם.

  כך למשל, עורכי דין האמורים לייצג את החוק, מורשעים לא אחת בעצמם בעבירות הונאה. לאחרונה עלתה לכותרות פרשת דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים, החשוד אף הוא במרמה, בשוחד ובהפרת אמונים. 

  גם מד"א לא טומנת ידה בצלחת, וזקוקה ל'הבראה' מיידית. לא רק המנהל מעורב בפלילים. השבוע נודע כי גם הדובר של הארגון, נהג בפראות והתחזה לשוטר כשבידו תעודה מזוייפת. לא נותר אלא לפקפק באמינות דוברותו כולה. השאלה היא, מי יגן אפוא על מגן דויד אדום מפני בכיריו הנוכלים ?

נערים  האחראים  למעשיהם

  אביו של אחד החשודים בפרשת הנערה המותקפת טען בראיון בכלי התקשורת כי בנו אינו אשם, והאשים. איך לא, את המערכת. הוא אף העמיד בשוּרה אחת את בנו עם הקורבן  מבחינת חוסר אשמה במעשה.

   חבל מאוד שהיחס הרווח בחברה – מצד הורים, מחנכים ומטפלים – אל נערים בוגרים הוא כאֶל תינוקות, נטולי חופש בחירה, שאינם יודעים להבחין בין טוב לרע. גישה כזאת נוטלת מהצעירים כל אחריות אישית למעשיהם ונותנת לגיטימציה לפשעיהם, ובכך בלא יודעין מעודדת את מעשי הפשע בקרבם.

  המערכת המשפטית אומנם מכירה באחריותם הפלילית של נערים, אך גם היא מקילה מאוד בעונשם. מעֵבר לעובדה שהעונש אינו משקף את חומרת הפשע, אין בו כדי להרתיע אחרים מפשעים דומים.

 הגיעה השעה לחשוף את זהותם  של קטינים פושעים, להטיל עליהם את מלוא האחריות למעשיהם ולהענישם בהתאם. רק בדרך זאת ניתן להחזיר את כושר ההרתעה ולצמצם את מימדי הפשיעה בקרב הנוער. זאת בצד חינוך הולם וצמצום המתירנות, ובכלל זה של החשפנות באינטרנט.

  יש לזכור שמדובר בנערים שהם על סף גיוס לצבא או קבלת רשיון נהיגה. היכן אפוא אחריותם האישית?

דברים  שרואים  מכאן

  כזכור, מעל ספסלי האופוזיציה הוביל ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, קבוצות מחאה נגד קודמו בתפקיד, אורי לופוליאנסקי, בגלל מצב הניקיון בעיר. הוא אף הקים סיירת ניקיון עצמאית בשם 'משמרת הבירה', ששימשה לא פחות כלי לניגוח ראש עיריית ירושלים לשעבר.

  והנה חלפה לה שנה בקדנציה של ברקת, ולמרות כל הבטחותיו הרבות לחולל  מהפך במצב הניקיון בירושלים, הוא לא הביא עימו כל בשורה חדשה בנושא. הלכלוך וההזנחה בעיר תקועים באותו מקום כמו בתקופת כהונתו של לופוליאנסקי, מבלי שחלה כל תזוזה משמעותית.

  ברקת, כמה אירוני, מוצא את עצמו בדיוק כמו קודמו כתובת לתלונות וגל מחאות של תושבי העיר על מצב הניקיון.  זוהי במידה רבה סגירת מעגל כלפי לופוליאנסקי. אכן, הלכלוך שרואה ברקת מכאן ,כראש עיר, לא ראה משם, כראש אופוזיציה.

ביקוש  עולה

  התנגדותם של ותיקי כפר הרואה ו'אנשי תורה ועבודה' להפיכת הישיבה התיכונית בישוב

לישיבה תורנית, אומרת דרשני.

   פתיחת מוסדות חינוך, כמו כל תחומי הצרכנות, מוכתבת על ידי חוקי היצע וביקוש. מה לעשות, שהביקוש למוסד במתכונתו הקלאסית הלך וירד, מספר הנרשמים אליו התמעט מאוד, והמוסד המפואר, המוכתר כְּאֵם הישיבות התיכוניות, היה בסכנת סגירה. לעומת זאת, בציבור ה'סרוגים' גוברת הדרישה לישיבות התורניות, שנמצאות במגמת עלייה מתמדת.

  למרבה האכזבה, למרות שהישיבה הציונית מכינה את תלמידיה לבחינות הבגרות, ישנם המעדיפים לראות את סגירתו, ובלבד שלא ייפתח במתכונת תורנית. על כך כבר אמרו הקנאים "עקוֹר לי עין אחת, כדי שתעקור ליריבִי שתיים!"  

  אגב, לא ברור לי כיצד אנשים המכוּנים 'אנשי תורה' מעודדים את הנשים, בניגוד להלכה, ללבוש מכנסיים (מה עם הציווי "לא יהיה כלִי גבר על אישה"?) ואת הנשואות להיות בלי כיסוי ראש. אולי הזלזול בהלכה בחוגים אלה הוא שגרם להתגברות הזרם התורני בציבור הדתי- לאומי?

   נקודה למחשבה.

תגיות: חיים, משחק, עיתונאים, ציפי לידר, רוליטה

התחזית האסטרולוגית נכתבה על ידי: האסטרולוג אודי ברגר

התמונה מויקיפדיה

טלה

הימים הבאים ימלאו את ליבכם בשמחה. ימי החג יקרבו את כולם אליכם. הסביבה הקרובה תגלה בכם עניין. תחושת הבדידות תעיק על הרווקים, תחושת היחד תלכד את השורות.

 חג שמח לכולכם, ממני ומשבועון שופינג !

שור

הבדידות תעיק על הבודדים, מי לא מצא מקומו סביב השולחן- ימצא. מישהי/ו י/תנסה לרצות אתכם, דבר שלא קרה כבר המון זמן. חברים ישנים יפתיעו אתכם ביחס חם ומעודד. חג שמח לכולכם, ממני ומשבועון שופינג !

תאומים

דאגות לקראת החג –בליבכם חשש, אך דאגה, שמחת החג תמחק את רובן.

הימים הבאים יהיו מאוד שמחים עבורכם, במיוחד בחיק החברים והידידים, כמו בחרת המשפחה הקרובה.

חג שמח לכולכם, ממני ומשבועון שופינג !

סרטן

הטיול שרציתם להגשים נדחה למועד יותר מאוחר, לא נורא, עם הזמן תגלו שזו הייתה החלטה נבונה. ימי החג יהיו סביב המשפחה והחברים, עם געגועים לגורם רומנטי כלשהו או למישהו קרוב.

חג שמח לכולכם, ממני ומשבועון שופינג !

אריה

אתם מצפים להזמנה. מישהו שאכפת לו יגשר על סכסוך ממושך. כדאי לכם להתפשר על פחות ממה שאתם רוצים על מנת להתרצות. הזדמנות לבקש עזרה בכספים מגורם משפחתי.

חג שמח לכולכם, ממני ומשבועון שופינג !

בתולה

מישהו יבוא לביקור במהלך החג וינסה לייעץ לכם בענייני הלב והכיס. החברים השאירו אתכם לבד, אבל לא המשפחה. ההתרגשות תסחף אתכם ..בסופו של דבר.

חג שמח לכולכם, ממני ומשבועון שופינג !

מאזניים

 צלצול דחוף ידאיג אתכם בשל בריאותו של מישהו מהמשפחה. מתנה כלשהי תרגש אתכם עד מאוד. הילדים יתרפקו עליכם ובני המין השני יתרשמו מן המראה ומצורת הביטוי שלכם.

חג שמח לכולכם, ממני ומשבועון שופינג !

עקרב

בימי החג תנסו…להחזיק איזה ברוגז קטנוני כלפי המשפחה הקרובה, אבל מהר יתברר לכם שאתם נכנעים- ישתלם וזה כדאי. הכינו מבעוד מועד מתנה למישהו חשוב ביותר !

חג שמח לכולכם, ממני ומשבועון שופינג !

קשת

המתח הרב שנערם יעלם כלא היה, עם היום הראשון של החג. הדברים יראו לכם כפחות כואבים. יתכן כי המשפחה והידידים ייקחו חלק בשמחתכם. בקרוב תשמעו על אירוע חגיגי וחשוב.

חג שמח לכולכם, ממני ומשבועון שופינג !

גדי

לקראת החג ובחג עצמו תחושו שכל מה שעברתם לאחרונה היה דבר שלא כדאי היה לקחתו ברצינות יתרת. המשפחה והחברים יפרגנו לכם יותר ממה שציפיתם. תהיו תקשורתיים ואהודים על הכלל.

חג שמח לכולכם, ממני ומשבועון שופינג !

דלי

החג ימלא אתכם בתחושות נוסטלגיות ורודות. כדאי לכם להיסחף אליהן, שכן הזיכרונות הקטנים ישחררו אתכם מפחדי המציאות הכלכלית העכשווית. מישהו קרוב ינהל איתכם שיחה שתהיה מהנעימות שידעתם מעולם.

חג שמח לכולכם, ממני ומשבועון שופינג !

דגים

דברים חשובים יתרחשו סמוך לחג ויתנו לכם את הרושם שכולם מחזקים את ידיכם. יתכן שמשהו ישתבש ברגע האחרון, אל דאגה, הגורם המשפחתי יטה לטובת השלום ויכריח אתכם להיסחף אליו, באהבה.

חג שמח

Copyright©-Udi Berger-2010

אודי ברגר הוא מוותיקי: האסטרולוגים, הנומרולוגיים, הקבליסטים והמתקשרים בעידן המודרני. אודי הוא: יועץ, מרצה, כותב מאמרים ותחזיות במגזינים וב- 131אתרים ידועים בארץ ובעולם. ריקי: "חשבתי שכול הגברים רמאים ושלעולם לא אמצא זווג שאסתדר עימו. בטיפשותי כמעט האמנתי לפותחים שונים, שעל מנת להוציא ממני אלפי שקלים טענו…שיש עלי כישוף. בניגוד לכולם- ברגישותך, בסבלנותך ובכישרונך המדהים ידעת להדריך אותי לנצח בקרב האהבה ולהבין כי: "רק המעמיקים לקדוח מגיעים למים צלולים." ניתוח מפת לידה, ייעוץ והעצמה אישית וכלכלית, התייחסות נוספת לבן זוג, ילדים ותאריכים עתידיים מדויקים. מהרו להבטיח את מקומכם – מספר המתקבלים מוגבל ! 03-9031416 03-9026582 22-00 – 9.00

תגיות: אודי ברגר, אסטרולוגיה, הורוסקופ, תחזית שבועית

ההסתערות של אובמה על נתניהו ניצלה תקר ביורוקראטי כדי להכניע את ראש הממשלה, ולחילופין להפילו. תקשורת ישראלית שהצטרפה לשיסוי וגם מוחאי הכפיים לביידן באוניברסיטת ת"א כשתבע לקרוע את ירושלים, גרמו לרבים מאיתנו להתבייש.

התמונה מויקיפדיה

נכתב על ידי: אליקים העצני
יש כעת אתנחתא בסערה, אך הקרע הבסיסי בעינו עומד, בגלל הזדהותו האישית של אובמה עם העניין הערבי והפלסטיני. זה "אסון טבע" שנפל עלינו ולא היתה כל הצדקה להאשים בו את נתניהו.
על הפרק עלתה כמובן תלותנו בארה"ב, וכמה מעלות טובות לאמריקה עלינו – שמספקת ומממנת נשק, עומדת לצידנו במועצת הביטחון, תומכת בכלכלתנו ועוד כהנה וכהנה, כמו תרומתה המכריעה בהעלאת יהודי ברית המועצות ואתיופיה. אלא, שהתמכרות להסתכלות הזאת בלבד עלולה לשתק את מדיניות החוץ והביטחון שלנו, וכבר נמצא מי ששאל - אם כך, למה לשחק במו"מ? הגישו לנו את הנייר ונחתום במקום המסומן!
לכן, את השאלה ראוי להציג מן הכיוון ההפוך: אילו מחירים אנחנו יכולים, ואילו איננו יכולים לשלם תמורת ההישענות המחלטת על אמריקה, והאם מותר לנו לקנות חיי שעה של רווחה וביטחון-לרגע, כאן ועכשיו, תמורת וויתורים בלתי הפיכים על מולדת ועצמאות, כדרך שהידרדרנו מאוסלו למפת הדרכים, להתנתקות, לשתי מדינות, להקפאה - וכבר אנחנו בירושלים? לטאה מפקירה את זנבה כדי להציל את גופה, לא את ראשה,  ואנחנו נעשה בדיוק ההיפך מתוך סירוב אנוכי, מפונק, עכשוויסטי, לשלם מחיר תמורת נכסי יסוד לאומיים? "אין ארוחות חינם", אומרים האמריקנים, וכך אמר גם עשיו כשמכר את בכורתו.
חג החרות מאופיין במחיר ששילמנו תמורת חרותנו, מ-40 שנים במדבר ועד לעלילות הדם שבעטיין הושמדו קהילות שלמות. כל מי ששרד היום כיהודי, אבותיו סבלו תמורת הסירוב להתכחש למורשתם. האחרים התבוללו. האם תעדיף מדינתם של השורדים את נזיד העדשים?
 
בעקבות פרובוקציה יוונית "התנחלה" תורכיה ב-40%  מקפריסין (1974). הופעלו עליה עונשים וחרמות והיא עמדה בהם ושילמה את מלוא המחיר, עד שהרפו ממנה. בתקופה ההיא, באיסטנבול, הגישו לי מים בצבע כהה. זה 'קפה תורכי'? – שאלתי. ענו לי במשיכת כתפיים: אלה סנקציות!
 
'אתם פוגעים באינטרס אמריקני', התריסה קלינטון. אם ניענה לה ונמיר את מדיניותנו העצמאית בהליכה צייתנית בתלם "האינטרס האמריקני" (שבוושינגטון דהיום זהה לאינטרס הערבי), ההקפאה לא תיעצר בירושלים "המזרחית". כדי לחסוך מעצמה לשלם מחיר, תידחף ישראל במורד החלקלק עד לקו הירוק והצבת צבא בינלאומי לאורכו, ולהכרעות בענייני חוץ וביטחון ע'י זרים. משם ועד למיקוח על גבולות 47' והחזרת פליטים - החלטות 181 ו-194 של האו"ם שהערבים אינם חדלים מלהזכיר  -  קצרה הדרך.
 
ישראל  ראתה שנים ללא סיוע אמריקני, ראתה נשיאים עוינים וצעדי עונשין גם בתחום הביטחוני, כשיכולותיה הטכנולוגיות והכלכליות היו חלשות בהרבה. אך כל אימת שהראתה נכונות להיאבק על אינטרסים לאומיים חיוניים, נחלצה מן המיצר.
 
הקוורטט ומנגנוניו, משטרו העוין של אובמה, מפקחים ומשגיחים מסוגם של מיצ'ל ובלייר וצוותיהם ו"משקיפי" טי'פה בחברון - מול ישראל שאין לה בעולמה אלא "החיים הטובים", עלולים להביא את מניין שנות עצמאותה מ-1948 עד 2010. גם לאחר זאת הארץ לא תחרב ואפילו תמשיך להיקרא "מדינה", רק שבפועל יהיה זה שטח חסות קטן, לא עוד "הבית השלישי", וכך ינהגו בו. הכל תלוי בנכונות העם והנהגתו לשלם את מחיר החרות, גם בדור הזה.
 
חג חרות שמח!
 
אליקים העצני 
 

תגיות: אליקים העצני, בנימין נתניהו, ברק אובמה, עצמאות

להלן סרט יפה אשר מתנצל בפני העולם שאנו יהודים, ואף שאנו בחיים

להלן הקישור לסרט: סליחה שאנו יהודים- סליחה שאנו חיים,יש להקיש כאן ולצפות בסרט

מוגש על ידי: אלכס לוין

תגיות: חיים, יהודים, סליחה